אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניא: מאי דכתיב (דברים ו, ז) "ושננתם לבניך"? אל תקרי "ושננתם" אלא "ושלשתם" – ^בלעולם ישלש אדם שנותיו: שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד. מי יודע כמה חיי? ^גלא צריכא – ליומי.      לפיכך נקראו ראשונים סופרים: שהיו סופרים כל האותיות שבתורה. שהיו אומרים: וא"ו (ויקרא יא, מב) ד"גחון", חציין של אותיות של ס"ת. (ויקרא י, טז) "דָרֹש דָּרַש" חציין של תיבות. (ויקרא יג, לג) "והתגלח" של פסוקים.  (תהלים פ, יד) "יכרסמנה חזיר מיער" – עי"ן דיער חציין של תהלים. (תהלים עח, לח). "והוא רחום יכפר עון" חציו דפסוקים…

 תנו רבנן: "ושננתם" שיהו דברי תורה מחודדים בפיך. שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד. שנאמר:(משלי ז, ד) ^אאמור לחכמה אחותי את וגו' ואומר (משלי ז, ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר (תהלים קכז, ד) כחצים ביד גבור כן בני הנעורים ואומר (תהלים קכ, ד) חצי גבור שנונים ואומר (תהלים מה, ו) חציך שנונים עמים תחתיך יפלו ואומר (תהלים קכז, ה) אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער מאי את אויבים בשער